כולם, כולם שורפים אותי בסוף. כולם שמים זין. לאף אחד לא אכפת. אם לא הייתי בדיוק אותו דבר עוד הייתי מנסה לרחם על עצמי. זה לא המצב, אני רואה את עצמי פחות או יותר כמות שכל אחד אחר רואה אותי, ילד חרא רוב הזמן, וסבבה לי עם זה. באמת. עד שזה מתפוצץ
בום
לא ישנתי שלושה ימים
אני לא אוכל
אני נשרט ונסרט ואוכל את עצמי
ואני מאשים אותה כדי להתחמק מהודאות הגמורה באחריות המלאה שלי לכישלון שהוא אני והחיים שלי
חכמולוג בדיעבד, נביא בעיר לא-לו, כבש בעור של זאב, מתחזה, פייק
פאתוס=פאתטי, אז אני אפסיק עכשיו
צייצתי בחשבון החדש לפני כמה ימים שלהישאר ער כל הלילה ולענות את עצמי במחשבות זו התשובה שלי כחילוני לסליחות
בעברות שבין אדם לחברו אין לי תקווה. בעברות שבין אדם לעצמו אני גם אבוד
בורא עולם, שמע נא תחינתי. עזור לי למצוא את הכוח לתקן את שהרסתי. תעזור לי לגדל ביצים ולהרים אליה טלפון ולומר לה שאני אוהב אותה ושאני מבין את הטעות שלי ומתנצל עליה ומצטער אלף פעם. ושלא התכוונתי, ושזה לא היה קשור אליה בכלל אלא לרגשות שלי.
עזור לי להיות שם כשזה ייגמר, עזור לי לבכות יחד איתה, כי לא מגיעים לה חיים מלאי שנאה עצמית וכללית. עזור לי לתקן את מה שלא הצלחתי לתקן עם יערה, עזור לי להרים מהאפר את מערכת היחסים הפצועה שלנו. אני לא רוצה שנחזור להיות ביחד. אולי כן. לא יודע. אבל זה לא רלוונטי כרגע כי היא בהיריון ואני נטרף מזה ובא לי למות ואני בטוח שכמה שאני חושב שאני סובל היא סובלת פי אלף ממני ואני רוצה להיות שם לידה כי אני אוהב אותה וכי בלי כל קשר לכלום זו האחריות שלי. כי המינימום שאני חייב לגוש התאים הזה, שהוא כרגע בשבוע הרביעי להווייתו, בערך בגודל של כדור פינג-פונג, זה להיות שם כשהורגים אותו (אותה?).
הצילו
